אורלי מנירב

מנופאוזה, השמנה ומה שביניהן

פעמים רבות מגיעות אלי נשים שלא מבינות כיצד ייתכן שתמיד היו רזות, ועל אף שלא שינו דבר בהרגלי האכילה שלהן, הנה הן פתאום נתקלות במציאות חדשה. גם חברותיהן עם המשקל העודף חשות בתסכול שההשמנה, ללא התראה מוקדמת, לפתע מצפינה מאזור האגן לאזור הבטן. 

עם חלוף השנים בכלל, ובואה של המנפאוזה בפרט, חלים בגוף מספר שינויים אשר מצריכים מאיתנו לבצע התאמות מסויימות. בכדי להבין מה הן ההתאמות צריך תחילה להבין ממה נובע הצורך בשינוי. משקל גופנו מושפע מכמות הקלוריות הנכנסת לגוף בצורה של אוכל ושתייה מול כמות הקלוריות שהגוף שורף, והאחרון מושפע בעיקר מחילוף החומרים האינדיבידואלי של כל אחת מאיתנו. חילוף החומרים מושפע בין היתר מגיל, מגדר ומסת השריר, אבל האמת היא שכולם פחות או יותר הינו אך, כיוון שלנשים מסת שריר נמוכה מזו של גברים, ושעם חלוף השנים מסת השריר מתדלדלת (אלא אם כן מבצעים פעילות גופנית שמשמרת אותה). אם כך, עד בואו של גיל המעבר נשים מספיקות לאבד מסת שריר מרובה, אשר מאיטה את חילוף החומרים שלהן ומצריכה אותן להתאים את הרגלי האכילה ואורחות החיי למציאות החדשה. במקביל, בעת המנפאוזה חלים בגוף שינויים הורמונליים, ביניהם ירידה ברמות האסטרוגן, אשר משפיעים על פיזור השומן הגוף ומסיתים את מוקד הצטברות השומן מהאגן לכיוון הבטן. הורמונים אלה לא בהכרח מעודדים השמנה, ויש לקחת בחשבון שגם הגנטיקה משחקת תפקיד מרכזי בנטייה לצבור שומן באזורים שונים בגוף.

מעבר לפן האסטטי, נקודה חשובה נוגעת דווקא להשלכות הבריאותיות של רקמת השומן הבטנית. רקמת שומן בטנית, המוכרת גם כרקמת שומן ויסצראלית, ממוקמת עמוק בתוך חלל הבטן ואף עוטפת איברים פנימיים. אותה רקמת שומן מפרישה הורמונים וגורמי דלקת, ובנוסף היא מקושרת לרוב עם תנגודת לאינסולין, סוכרת, היפרליפידמיה ומחלות לב. מחקרים מצאו שגם בקרב נשים עם משקל גוף תקין, השמנה בטנית מעלה את הסיכון לתחלואות שונות.

​

לצערי לא קיים פתרון קסמים למלחמה בהשמנה בכלל, או בהשמנה הבטנית בפרט. לעומת זאת, צעד ראשון בהתמודדות הוא השלמה עם העובדה שקיימת מציאות חדשה ושיש לעשות התאמות. גרעון בצריכת הקלוריות היומית, הוספת פעילות גופנית, או שילוב של השניים מהווה את הפיתרון הבלתי נמנע להשמנה. יחד עם זאת, בפירוש ייתכן ויהיה צורך לשנות מעט את הרכב הארוחות על מנת להתאימו להשמנה הבטנית, לתנגודת האפשרית לאינסולין ולתוצאות בדיקות הדם. ההתייחסות לפעילות הגופנית צריכה גם כן להתאים למטרות, בין אם הן ירידה במשקל או מניעת עלייתו. מסיבות אלה ואחרות קיימת חשיבות להיעזר באיש מקצוע שיתייחס למכלול הגורמים ויסייע בהשגה נכונה ובטוחה של התוצאות הרצויות.