top of page

SIBO ומעי רגיז

הטענה הרווחת היא שגוף האדם מכיל יותר מיקרוביוטה (אוכלוסיית מיקרואורגניזמים הכוללת בעיקר חיידקים) מאשר תאי אדם. היחסים בין תאי גוף האדם לבין החיידקים המאכלסים את מערכת העיכול שלנו נקראים יחסים סימביוטיים – יחסים של הדדיות. המונח SIBO הוא בעצם ראשי תיבות של המילים Small Intestinal Bacterial Overgrowth, כלומר שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק, אשר מקורם במעי הגס. התסמינים המקושרים עם סיבו (SIBO) כוללים גזים, נפיחות וכאבי בטן, שינויים ביציאות (שלשול או עצירות) ועוד. במקרים חמורים עשויה להיות פגיעה בספיגת פחמימות, חלבונים, שומנים ואף ויטמינים מסויימים.

הדרך המקובלת לאבחן סיבו (SIBO) היא באמצעות תבחין נשיפה ייעודי אותו ניתן לבצע במרבית בתי החולים. יש לציין כי לאור סוגי החיידקים השונים והשונות בגז אותו הם מייצרים, רצוי לבצע תבחין נשיפה משולב הבודק הן את רמות גז המימן והן את רמות גז המתאן. בנוסף, במידה וקיים חשד לאי סבילות ללקטוז, פרוקטוז או סורביטול (הנבדקים גם כן באמצעות תבחיני נשיפה או באמצעות התזונה כחלק מהשלב השני של דיאטת פודמאפ), ההמלצה היא לבצע תבחין נשיפה ל-SIBO לפני ביצוע יתר תבחיני הנשיפה, וזאת על מנת להימנע מקבלת תוצאה חיובית שגויה בתבחיני הנשיפה האחרים.

הטיפול התרופתי המקובל במקרה של סיבו (SIBO) הוא טיפול אנטיביוטי. יחד עם זאת, למרות שיפור התסמינים הנצפה במרבית המקרים, ההטבה אינה בהכרח ארוכת טווח ושגשוג היתר של החיידקים במעי הדק עשוי להישנות. על אף שנכון להיום לא קיים טיפול תזונתי ייעודי לסיבו (SIBO), עבודות מהשנים האחרונות ובנוסף לניסיון מעשי בקליניקה מראות כי דיאטה דלת פודמאפ (FODMAP) עשויה להביא להטבה בתסמינים ושיפור באורח החיים של מטופלים עם SIBO.

koli-bacteria-geceb35693_1920.jpg
bottom of page